הרזיה שפויה - אתר הבית של סמדר פרגר

פגישות אישיות עם סמדר (און-ליין/טלפון/אישי)  |  אוכל אסור , אוכל מותר  |  לשחרר את הגוף - חתמו על העצומה  |  רעב רגשי: איך מזהים אותו ומה עושים איתו?  |  להשתנות: פשוט אבל לא קל! ...על תהליך השינוי, ולמה זה כל-כך קשה.  |  תפריט הרזיה שפויה  |  בחן/י את עצמך  |  ... מורה דרך טוב הוא זה שכבר ביקר במקומות שאליהם הוא לוקח אותך ...  |  מה אוכל אותך? הרצאה ח י נ ם באינרנט!  |  מידע על בעיות אכילה  |  חתמו בספר האורחים  |  סליחה... קודם כל לעצמך!  |  הצטרפות לרשימה שלי  |  סיפור אמיתי על אביבית  |  
דף הבית >> מאמרים כלים מידע >> מאמרים >> אכילה רגשית - חלק ב'
 

 

  אכילה רגשית - חלק ב'  
 מאת: סמדר פרגר © נובמבר 2005
  
 מוקדש לאחותי קלה...
נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות ופונה לבני שני המינים כאחד.
 
 

אחרי שהבנו קצת יותר מהי אכילה רגשית, בואו נעמיק את ההיכרות שלנו איתה.‏
ברור לנו עכשיו, שאכילה רגשית היא לא יותר מאשר אמצעי להתמודדות עם מגוון רגשות. 
אבל מה שלא ברור לנו עדיין, וחשוב שנבין, הם שלושה דברים משמעותיים ביותר:
הראשון הוא, שאכילה רגשית היא לא משהו שבחרנו באופן מודע, ולכן גם לא נוכל להתגבר עליה בעזרת כוח ‏הרצון שאותו אנחנו רגילות לרתום לטובת עוד דיאטה שתיכשל.... 
השני הוא, שהבעיה לא טמונה באוכל עצמו, ובודאי שלא במראה של הגוף שלך – אלא הרבה הרבה יותר ‏עמוק בפנים. והשלישי הוא, שעד היום, האכילה הרגשית שירתה אותך היטב. היא עזרה לך להתמודד עם ‏רגשות בדרך היחידה שידעת, על ידי כך שאכלת - ולא תמיד כתגובה לאיתותו של הרעב הפיזי, והרבה מעבר ‏לנקודת השובע. אבל הביני, שלולא הסתייעת באכילה הרגשית, הרי שיכול מאוד להיות שלא היית מצליחה ‏להתמודד עם כל מה שהיה עליך להתמודד. 
עליך לזכור, שלא לכעוס על עצמך, ובודאי שלא לומר לעצמך בתוכחה: "חבל שלא הבנתי את זה קודם...", ‏אלא להבין שכך היה, ומסיבות טובות (וטוב שהיה, כי לולא היה, לא היית מגיעה, למשל, לקרוא את המאמר ‏הזה ‏‎J),‏‎ ‎ושמהיום את בוחרת ללמוד לנהל את עצמך בצורה אחרת: בריאה יותר, שפויה יותר, ואוהבת הרבה ‏יותר.‏

 

תהליך ההחלמה, או היציאה מדפוס האכילה הרגשית – הוא קודם כל וראשית לכל תהליך. כלומר, הוא לוקח ‏זמן. ולא רק – הוא גם דורש מאיתנו החלטה ובחירה מודעת ואמיצה לעשות את העבודה. והעבודה היא לא ‏קלה. היא דורשת מאיתנו לבחור להחלים. היא דורשת מאיתנו לבחור שלא לנהל את עצמנו בדרך שבה נהגנו ‏לעשות זאת עד היום, אלא ללמוד וללמד את עצמנו לנהל את עצמנו ואת הרגשות שלנו בדרך אחרת, ולרצות ‏לעשות את העבודה הפנימית, הלא פשוטה והמרתקת הזו, הנדרשת מאיתנו - כדי להשתחרר!‏

 

‎‎‏ הצעד הראשון
בחרי והחליטי לאכול אך ורק כאשר את חשה את איתותו של הרעב הפיזי האמיתי הפרטי שלך.‏
הצעד הראשון מזמין אותך ללמוד את עצמך מחדש. להכיר את עצמך: להכיר את איתותי הגוף הפרטי שלך ‏וללמוד לזהות את הרעב הפיזי האמיתי שלך. ‏
לצעד הזה חשיבות מרובה. ‏
זה לא משנה אם את אוכלת שלא מתוך רעב פיזי, או מונעת מעצמך אוכל כשאת רעבה באופן פיזי – התוצאה ‏היא אותה תוצאה - את מעבירה לגופנפש שלך מסר חד משמעי וברור: אי אפשר לסמוך עלי! אני לא יכולה ‏לסמוך על עצמי! אני לא מסוגלת לטפל בעצמי ולהזין את עצמי, פיזית ורגשית, כראוי ומתוך אהבה!
לא יתכן שינוי באופן התנהלות הדברים אם לא תלמדי לאכול אך ורק כשאת רעבה. 
נשמע בסיסי ופשוט? 
ובכן, לא תמיד. בהרבה מקרים כשמתחילים להתנסות בחווית ההתחברות מחדש לרעב הפיזי, מגלים ‏שאיתותי הרעב הפיזי לא ממש ברורים. יכול אפילו להיות שתתקשי לזהותם בתחילה.‏
אם זהו המצב, בכל פעם שאת חשה רעב, בידקי עם עצמך את עוצמת הרעב שלך ודרגי אותי בין 1 ל 4: ‏‎
‏1‏‎=‎רעב קל, 2‏‎=‎רעב מתון, 3‏‎=‎רעבה, 4‏‎=‎גוועת ברעב. (העזרי בהורדות: התחברות לרעב 1-4).‏
רשמי את השעה, ואיך את מרגישה ביחס לרעב שלך: מעוצבנת עליו, כועסת עליו, מקדמת אותו בברכה, ‏וכיוב'. התירגול הזה יאפשר לך קודם כל להכיר את הרעב הפיזיולוגי הפרטי שלך. עם הזמן והתרגול, תוכלי ‏לזהות אותו טוב יותר, ותלמדי להכיר שהוא לא תמיד מרגיש אותו הדבר.

אם את כבר יודעת לזהות את הרעב הפיזיולוגי שלך, את מוזמנת להתקדם הלאה, וללמוד להכיר אותו ואת ‏האופן שבו את מנהלת את הרגשות שלך באמצעותו קצת יותר לעומק. (העזרי בהורדות: התחברות לרעב 1-10). ‏

 

התירגול הזה יאפשר לך להתוודע טוב יותר לדפוסי האכילה שלך, ולהכיר מקרוב את המצבים שבהם את ‏פונה לאכילה רגשית, לעומת הפעמים שאת פונה לאכילה מתוך רעב פיזי אמיתי. בתירגול הזה את מוזמנת ‏לרדת קצת יותר לעומק: ולבדוק עם עצמך בדיוק מה את מרגישה לפני שאת מרגישה רעב, מה בחרת לאכול, ‏מה הרגשת תוך כדי האכילה, ומה הרגשת לאחר שסיימת לאכול. ‏

 

אם קשה לך להתמקד ולזהות את הרגשות שלך לפני שהרעב התעורר, נסי בשיטת ההפוך על הפוך: על פי ‏סוג המזונות שבחרת לאכול תוכלי לגלות מה היה הרגש שהניע אותך לאכילה משום שחשקים למזון מסוים ‏יכולים לעזור לך לגלות הרבה מהמתרחש בתוך תוכך. הם מראים מה קורה בתוך ראשך: רעב של הראש, ‏ובתוך ליבך: רעב של הלב. בהרבה מקרים בחירות של מזון הן מראה, המשקפת בדיוק אילו רגשות חבויים ‏בתוכך ומעוררים ומניעים את הצורך לאכול שלא מתוך רעב פיזי אמיתי.‏
  אם בחרת מזונות מתפצחים שיש צורך לכרסמם, רוב הסיכויים שהרגשות שהניעו אותך לאכילה היו: ‏כעס, מתח, תסכול, מירמור, שחיקה, מרירות, עצבנות, לחץ, תיעוב-עצמי ו/או תחושת "יותר מידי" (=כשהכל ‏מרגיש לך מעבר לכוחותייך...) ו/או הצורך בריגוש, וכיוב'. סוג כזה של רעב נקרא רעב של הראש, מכיוון שהוא ‏נוצר כתגובה למחשבות המייצרות תחושות ורגשות מסוג זה. ‏
  אם בחרת מזונות רכים ונימוחים המחליקים אל הקיבה מבלי שיש צורך ללעוס אותם הרבה, רוב הסיכויים ‏שהרגשות שהניעו אותך לאכילה היו: שיעמום, בדידות, עצבות, אבל, דיכאון, חוסר מנוחה, פגיעה או אכזבה, ‏חוסר תקווה, צורך עז לאהבה, וכיוב'. סוג כזה של רעב נקרא רעב של הלב, מכיוון שהוא נוצר כתגובה ‏למחשבות המייצרות תחושות ורגשות מסוג זה. 
‏(העזרי בשאלונים: סוגי רעב רגשי, ובהורדות: אכילה רגשית – שבירת המעגל).‏

 

כמו כן, בתרגיל זה את מוזמנת לעשות היכרות קרובה יותר עם הניואנסים הדקים של הרעב הפרטי שלך. ‏אחת מהמטרות של התרגול הזה היא להיות מסוגלת, עם הזמן, לתאר (בעיקר בינך לבין עצמך) בפירוט רב ‏יותר את הרעב שלך ולדרג אותו בין 1 ל-10, כש-1=כלל לא רעבה, ו-10=רעבה מאוד מאוד מאוד....‏
את תלמדי להכיר בכך שלא רק שהרעב שלך לא זהה בכל פעם שאת רעבה, אלא שיש לו דרגות שונות, ‏בזמנים שונים של היום, ושלא בכל יום דפוסי הרעב דומים לדפוסי הרעב של היום הקודם. ‏
עוד תבחיני שהרעב מתעצם במהירות שונה מדרגה לדרגה. את תלמדי להכיר את הרעב שלך ותיווכחי לדעת ‏שבדרגה מסויימת הוא נשאר זמן ארוך יותר מאשר בדרגה אחרת, ושאולי שככל שהוא מתגבר כך גם קשה ‏לך יותר למקד את עוצמתו – יכול להיות, למשל, שתבחיני בכך שאחרי שזיהית שהרעב שלך עומד כרגע על ‏דרגה  6, הדרגה הבאה שאת מזהה היא 10... ויכול להיות שתבחיני בכך שקל לך יותר לזהות את הרעב ‏כאשר הוא בדרגה גבוהה, וכשהוא בדרגות הנמוכות את כלל לא, או מתקשה מאוד להבחין בו.‏
כך או כך, היי קשובה לעצמך. היי סקרנית לגבי האופן שבו הרעב והרגשות שלך מתנהלים. התבונני במתרחש ‏בהתעניינות של מדען חוקר, ולא של משטרת תנועה המחלקת דו"חות. המטרה היא ללמוד ולהכיר ולהתוודע ‏‏– לא להאשים ולהעניש.
אל תחלקי לעצמך ציונים.
אין תשובות נכונות או לא נכונות.

כל מה שאת מרגישה הוא ‏בסדר גמור.
הכי נכון שיש. ‏

 

בנוסף, תרגיל זה מזמין אותך גם לבדוק עם עצמך מה קורה לך בזמן האכילה עצמה, ומהי תחושתך אחרי ‏שסיימת לאכול. 
האם את מרוכזת באוכל ובאופן שבו הוא נכנס וממלא את הגוף? 
האם דעתך מוסחת ואת עסוקה בדברים שמחוץ לעצמך?
האם את מרגישה טוב עם עצמך אחרי שסיימת לאכול, או שמא את מוצפת תחושות קשות? וכדומה. ‏

הרגש(ות) שאת חשה לאחר האכילה לא פחות חשוב מהרגש שהיה לך לפני האכילה. הוא יכול ללמד אותך ‏רבות על עצמך ועל מערכת היחסים שלך עם האוכל ועם הגוף שלך.

 

זוהי נקודה חשובה, מכיוון שהיא מספקת לך עוד זוית של הסתכלות על מערכת היחסים שלך עם האוכל. ‏ומכיוון שהמטרה היא לפרום את הקשר שבין ניהול רגשות לאוכל, הרי שהתבוננות באופן שבו את מרגישה ‏בנקודות זמן שונות במהלך זמן נתון של ארוחה – תספק לך מידע בעל שיעור רב, תרתי משמע.‏

 

לצורת אכילה כזו קוראים הזנה על פי דרישה
בדיוק כפי שמאכילים תינוק: את תזיני את עצמך אך ורק כשאת רעבה. אך ורק כאשר הגוף שלך דורש הזנה. ‏ועד שתחושי שובע נינוח ומספק.‏

 

הרגשות הלא מטופלים המציפים אותך ושולחים אותך לאכילה הרגשית, חייבים להגיע אל המודעות כדי ‏שתוכלי לנהל את עצמך בדרך שונה. אם עד היום נהגת לחשוב (גם אם באופן לא מודע), שדיאטה ושליטה על ‏הגוף שלך (צורתו, איתותי הרעב והשובע שלו, וכד') תפתור לך את הבעיות, הרי שמהיום את חייבת לקבל ‏כאכסיומה את העובדה שזה פשוט לא כך. זה פשוט לא נכון. הרי עד היום דיאטות וניסיונות לשלוט בגופנפש ‏לא פתרו לך את הבעיות, נכון? רק מתשובותך לשאלה זו תשתכנעי שהגיע הזמן לדרך אחרת.
 


וזה מביא אותנו אל...‏

 

 הצעד השני
בחרי והחליטי לאכול אך ורק עד אשר תחושי שובע.‏

ואני בכוונה בחרתי במילה שובע ולא במילה שבעה, מכיוון שבמיוחד בהקשר לעיניינינו כאן, ישנו הבדל ‏משמעותי בין השתיים.
שובע, היא מילה המתארת תחושה פיזית מאוד אובייקטיבית, נטולת התייחסות ‏רגשית.
שבעה, היא מילה המתארת התייחסות רגשית לתחושה נפשית מאוד סובייקטיבית, שלא תמיד יש לה ‏קשר, מיידי או ישיר, למציאות האובייקטיבית של מידת מלאותה הנינוחה של הקיבה שלך.‏

 

השובע עשוי להיות הרבה יותר חמקמק מהרעב. ‏
ברוב המקרים האכלנית הרגשית תתוודע מהר יותר אל הרעב הפיזיולוגי שלה, מאשר אל השובע הפיזיולוגי ‏שלה. האמת היא שרוב האנשים חווים את הרעב ביתר חדות מאשר את השובע, מכיוון שהרעב הוא תחושה ‏ברמה של כאב, בעוד שהשובע הוא תחושה ברמה של הנאה. על אחת כמה וכמה תתקשה האכלנית הרגשית ‏

להתמקד בנקודה המסויימת, המאוד ספציפית, שבה היא שבעה פיזיולוגית ולא רגשית, שבה עוד כפית אחת ‏זה יותר מידי, ואם לא תאכל את הכפית הנוספת - זה פחות מידי.‏
אבל קשה, הווה אומר – אפשרי!‏

 

עלייך לזכור שהחלטת לעבור עם עצמך תהליך שבו את בוחרת, בכל פעם מחדש, להזין את עצמך על-פי ‏דרישה. להחזיר לעצמך את הקשר הבריא עם המנגנון התקין לחלוטין שאיתו נולדת: מנגנון הרעב והשובע. ‏להבריא את מערכת היחסים שלך עם האוכל. להבריא את האופן שבו את מנהלת את הרגשות שלך.‏

תנאי ראשון והכרחי להתחברות לתחושת השובע הוא ההבנה שהדרך היחידה שבה תוכלי לחוש את השובע ‏הפיזיולוגי שלך, היא רק אם התחלת לאכול כתגובה לאיתותו של הרעב הפיזיולוגי שלך.‏
אני לא יודעת איך להדגיש ולהעביר את חשיבותו האקוטית של התנאי הזה ביתר שאת, ולכן אחזור על ‏המשפט שוב:
נקודת המוצא חייבת להיות הרעב הפיזיולוגי. לא תיתכן התחברות לשובע הפיזיולוגי אם ‏לא קדם לו רעב פיזיולוגי אמיתי. ‏
אם התחלת לאכול כשלא היית באמת רעבה באופן פיזיולוגי, הרי שאין שום גירוי פנימי פיזיולוגי שיצור מצב ‏שבו הגוף שלך יוכל לשדר לך שהוא הגיע למצב של שובע. ‏
אם את מתחילה לאכול כשאת לא באמת רעבה באופן פיזיולוגי קחי בחשבון שאת כרגע באפיזודה של אכילה ‏רגשית, ולכן במקרה זה, לא יגיע שובע פיזיולוגי.‏
או שאולי כדאי שנתבונן על זה מהכיוון השני. אם את לא מצליחה לזהות שובע פיזיולוגי, שיקלי את האפשרות ‏שיכול מאוד להיות שלא קדם לאכילה רעב פיזיולוגי. זה הזמן לבחון טוב יותר את הרגשות שלך, כדי שתוכלי ‏ללמוד מהחוויה ולנסות אחרת בפעם הבאה.‏

 

על מנת להתחבר לשובע עליך להיות מאוד קשובה לעצמך ולתחושותייך הרגשיות והגופניות בזמן האכילה. ‏
זה לאו דווקא אומר שעליך לשבת ליד השולחן ולהתבונן על הקיר.... האמת היא, שזה ממש לא משנה היכן ‏את בוחרת לאכול, ועם מי את בוחרת לאכול - גם אם את בוחרת לאכול לבד עם עצמך. את בהחלט מסוגלת ‏להיות קשובה לעצמך תוך כדי ארוחה משפחתית, תוך כדי קריאת ספר או תוך כדי צפייה בטלוויזיה... כל מה ‏שזה דורש ממך זה שכל כמה נגיסות תעצרי לשניניונת, תתבונני פנימה, ותבררי עם עצמך מה שלום הקיבה.‏
יגיע הרגע שבו יום אחד תקלטי איתות המנסה ללכוד את תשומת ליבך בקול חלוש ורחוק. איתות שינסה לומר ‏לך: ‏
די! מספיק לי! טוב לי עכשיו! אני לא רעב יותר! אין צורך להמשיך לתדלק! קיבלתי את מה שהייתי זקוק לו! 
‏זה הגוף שלך מדבר אליך.

הקשיבי. נסי להיענות לו. ‏
יכול להיות שבהתחלה לא תצליחי להגיב בזמן, ובפעמים הראשונות את תמשיכי לאכול תוך כדי ניסיון לתרגם ‏את הקול הזה שמדבר אליך מתוך תוכך. ואני חייבת לומר לך, שזה בסדר גמור. לא שאני כאן כדי לחלק לך ‏ציונים, אני רק מבקשת לאשרר לך שהתהליך מתקדם כשורה. שהכל תקין ו"נורמלי". ‏
בשלב זה, הרשי לעצמך להניח את המזלג (או כל מה שזה יהיה....) ולהמתין כמה שניות.‏
תוך כדי הנחת המזלג, המשיכי לברר עם עצמך האם מה שאת חשה הוא שובע פיזיולגי. ‏

 

אם אכן החלטת שמה שאת חשה הוא שובע פיזיולוגי – זהו בדיוק הזמן להפסיק לאכול.‏
הרגיעי את עצמך על ידי שיחה פנימית. ‏
הזכירי לעצמך שהאוכל לא בורח לשום מקום ושהוא כאן למקרה שעוד חמש דקות תתחרטי כי תרגישי שטעית ‏בפירוש האיתות הפנימי ושבעצם את עדיין רעבה מבחינת פיזיולוגית.‏
הרגיעי את עצמך! ‏
אם את במסעדה למשל, את בהחלט יכולה לבקש לקחת את כל מה שנשאר על הצלחת שלך הבייתה, ‏ולהמשיך להנות מהאוכל הטעים בפעם הבאה שתחושי רעב. אם את בבית, זה עוד יותר מעשי, מכיוון שאת ‏פשוט יכולה לכסות את הצלחת ולהניח אותה בצד עד לפעם הבאה שתחושי רעב פיזיולוגי.‏

 

הרגיע את עצמך! ‏
את לא באמת נפרדת מהאוכל לתמיד.‏
את רק מכבדת את הגופנפש שלך בכך שאת נענית לאיתותים שלו.‏
את רק נוהגת בחמלה ובאהבה כלפי עצמך.

 

כדאי מאוד לנהל איזה שהוא יומן, ולעקוב אחרי התהליך שלך. עצם העובדה שאת מתחייבת בפני עצמך ‏לרשום מה קורה לך בכל פעם שאת רעבה ואוכלת עד שאת חשה שובע, יעזור לך לזכור להיות קשובה לעצמך ‏ולעשות את העבודה. (העזרי בהורדות: התחברות לשובע).‏

 

תהליך ההתחברות לשובע לוקח זמן, השקעת אנרגיה, מאמץ נפשי והתכוונות. ‏
התהליך מעלה הרבה מאוד רגשות, שרוב הסיכויים שעד היום, לא נתת עליהם את הדעת המודעת, מכיוון ‏שנהגת לערפל אותם, או לדחוק אותם, באמצעות דפוסי האכילה הרגשית שלך.‏
אני מאוד ממליצה, ובחום רב, לעבור את התהליך הזה עם ליווי. זה מאוד קשה, עד ממש בלתי אפשרי, להבין ‏ובאמת לראות את עצמנו, אם אין מולינו מישהו/י שיכול/ה לשקף לנו את מה שעובר עלינו. חברה טובה, מבינה ‏ומקבלת יכולה להיות פתרון מצויין, כמו גם איש/ת מקצוע שאיתו/ה תשוחחי על בסיס קבוע עד שתפתחי ‏מיומנות וביטחון בדרכך החדשה. ‏

ï‎‏ עם הזמן, ותרגול חוזר של הזנה על-פי דרישה והתחברות לרעב ולשובע האמיתיים שלך, תגלי שישנה ‏תחושה נפלאה של חופש ושחרור כשאת נעניית לצרכים היחודיים שלך בהתאם, ומזינה את עצמך אך ורק ‏כשאת באמת רעבה באופן פיזי ועד שאת באמת חשה שובע – לא יותר ולא פחות. ‏
כשאת בוחרת להזין את עצמך על-פי דרישה את תחושי שאת מטפלת בעצמך כראוי, ואת תאהבי את ‏התחושה ותרצי לחוות ממנה עוד ועוד. 
עם כל כמה שזה כרגע אולי נשמע בדיוני, יגיע הרגע שבו את תעדיפי לאכול אך ורק כשאת רעבה, עד שאת ‏חשה שובע נינוח!‏
הדרך היחידה שבה תוכלי להיגמל מאכילה רגשית היא על-ידי כך שתזיני אותה שוב ושוב עד שהיא תחפוץ ‏להיעלם. 
והדרך היחידה שבה תוכלי להזין אותה הרחק ממך היא על-ידי כך שתאכילי את עצמך על-פי דרישה. ‏

 

ההזנה שאת מעניקה לגוף שלך כשאת אוכלת אך ורק מתוך רעב פיזי אמיתי עד שאת חשה שובע, היא כפולה ‏ומכופלת: את גם מזינה את הגופנפש שלך בדיוק בהתאם לצורך הייחודי שלו מבחינה פיזית, ואת גם מזינה ‏את הגופנפש שלך מבחינה רגשית בכך שאת מטפלת בעצמך בהתאם לאיתותים האוטנטיים שלו.‏
בשני המקרים המסר החדש והאוהב, והחד-משמעי, שאת מעבירה לגופנפש שלך הוא:  
אפשר לסמוך עלי!
אני יכולה לסמוך על עצמי!
אני מסוגלת לטפל ולהזין את עצמי, פיזית ורגשית, כראוי ומתוך אהבה!

הכל כשורה בעולמי!

את בונה רצף של חוויות מתקנות ומעודדות, שלא רק ימגרו את הצורך שלך להמשיך בדפוסי האכילה ‏הרגשית, אלא גם יעניקו לך את החופש הנכסף הזה שבו תוכלי לחיות, ולהתמסר לאני האמיתי שלך במקום ‏למחשבות ולהתעסקות בלתי פוסקת עם אוכל.‏

 

כן, זוהי עבודה. ורק את יכולה לבחור לעשות אותה עבורך! ‏

יהיה לך קל יותר אם תזכרי להזכיר לעצמך שהחלטת לחיות אחרת, ושאת בוחרת בכל פעם מחדש לשנות את ‏דפוסי ההתנהגות המכאיבים לך כל-כך.

זיכרי, שכשאת מזינה את עצמך על-פי דרישה, יש לך בכל יום מספר מוגבל של הזדמנויות לתרגל את דפוסי ‏ההתנהגות החדשים והמייטיבים של הזנה על-פי דרישה.
אני תקווה שתבחרי לאהוב את עצמך מספיק, כדי לנצל אותן בתבונה ובחמלה עצמית.‏


עוד צעדים במאמר הבא: אכילה רגשית – חלק ג'
המאמר הראשון: אכילה רגשית – חלק א'‏


 

פגישות הדרכה אישית און ליין עם סמדר פגישות אישיות
 - און ליין עם סמדר

        מגיל 18 ומעלה בלבד!

 

bulletmulticol.gif  אל תחמיצי bulletmulticol.gif
מה אוכל אותך?
45 דקות של הרצאה 
און-ליין בחינם!

 לפרטים והרשמה...












 










 

פגישות אישיות עם סמדר
לתאום תאריך ושעות פגישות הדרכה אישית לחצו כאן, או שילחו לי אימייל.‏

 

 

היעזרו בדפי עבודה עצמית >> הורדות

לשאלון אינטראקטיבי מבחן עצמי: התנהגויות אכילה ודימוי גוף
לשאלון אינטראקטיבי – מבחן עצמי: אכילה רגשית
לשאלון אינטראקטיבי – מבחן עצמי: סוגי רעב רגשי
 
 
קריאה נוספת מומלצת:‏
‎Beyond Food Game / Jane E. Latimer ►
‎Overcoming Overeating / Jane R. Hirschmann & Carol H. Munter ►
‎► Life is Hard, Food is Easy / Linda Spangle
עד כמה שאני יודעת, ולצערי, ספרים אלה עדין לא תורגמו לעברית. אם מצאתם אותם בעברית, אשמח להתעדכן. תודה.‏‏ 
 
 

 

 
מאת: סמדר פרגר, מנחת קבוצות מוסמכת
© כל הזכויות שמורות ©
אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מתכני האתר ללא קבלת הסכמה בכתב ומראש. 
כל חומר המופיע באתר ניתן להורדה ושימושו החופשי מותנה בחוקי זכויות יוצרים.
חל איסור מוחלט לשנות, לפרסם, למכור ו/או להפיץ כל חומר שהורד מהאתר בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש בכתב ומראש.

 

 

 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

| הוספה למועדפים הפוך לעמוד הבית | מפת האתר | ספר אורחים |
שרותים | אישה בתוך אישה בי"ס להורים | אודות סמדר פרגר | תרומה |

  [ ^חזרה^]

בנימה אישית |  לשון החוק  |  תנאי שימוש |  מתכונים וזכויות יוצרים |  כללי הבית בנוגע לפרסום מתכונים |  תקנון חנות וירטואלית

למשרד הוירטואלי

*** האתר מומלץ לצפיה באמצעות דפדפן אקספלורר או פיירפוקס ***

הרזיה שפויה - אתר הבית של סמדר פרגר


הרזיה שפויה © אתר הבית של סמדר פרגר
 התכנים באתרי הרזיה שפויה מיועדים למטרות מידע בלבד ואינם מהווים בשום אופן כלי טיפולי
או איבחוני, או באים להחליף טיפול רפואי או פסיכולוגי.


 
אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מתכני האתר ללא קבלת הסכמה בכתב ומראש. כל חומר המופיע באתר ניתן להורדה ושימושו החופשי מותנה בחוקי זכויות יוצרים. חל איסור מוחלט לשנות, לפרסם, למכור ו/או להפיץ כל חומר שהורד מהאתר בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש בכתב ומראש. הרחבה...

sane-way.com
למרות הלשון שבה אני משתמשת באתר זה היא לשון נקבה,
אין לראות בכך פנייה רק לנשים,
כשם שפנייה השגורה בלשון זכר,
במקרים רבים איננה פנייה רק לגברים.



האתר עודכן לאחרונה בתאריך: 5.5.2015

ISMHO - Smadar Prager is a Member of International Society for Mental Health Online

Official PayPal Seal

    

Locations of visitors to this page

    Page copy protected against web site content infringement by Copyscape
  היום כל אחד יכול לבנות אתר באינטרנט. לחצו כאן לפרטים 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

לייבסיטי - בניית אתרים