הרזיה שפויה - אתר הבית של סמדר פרגר

פגישות אישיות עם סמדר (און-ליין/טלפון/אישי)  |  אוכל אסור , אוכל מותר  |  לשחרר את הגוף - חתמו על העצומה  |  רעב רגשי: איך מזהים אותו ומה עושים איתו?  |  להשתנות: פשוט אבל לא קל! ...על תהליך השינוי, ולמה זה כל-כך קשה.  |  תפריט הרזיה שפויה  |  בחן/י את עצמך  |  ... מורה דרך טוב הוא זה שכבר ביקר במקומות שאליהם הוא לוקח אותך ...  |  מה אוכל אותך? הרצאה ח י נ ם באינרנט!  |  מידע על בעיות אכילה  |  חתמו בספר האורחים  |  סליחה... קודם כל לעצמך!  |  הצטרפות לרשימה שלי  |  סיפור אמיתי על אביבית  |  
דף הבית >> מאמרים כלים מידע >> מאמרים >> אכילה רגשית - חלק ג'
 
  אכילה רגשית - חלק ג'  
 מאת: סמדר פרגר © פברואר 2006
 
נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות ופונה לבני שני המינים כאחד.
 

אני מתארת לעצמי שבשלב זה כבר ברור לך שזה לא מה שאת אוכלת, אלא מה שאוכל אותך...‏
בעיות אכילה‎ ‎בכלל ואכילה רגשית בפרט, הן הרבה מעבר לאוכל.
הן בעיות רגשיות המשפיעות על כל ‏האספקטים השונים בחייך, ושיש להן השפעה משמעותית גם עליך,
ובעקיפין גם על הסובבים אותך.‏

אכילה רגשית היא ניסיון לפתור בעיות באמצעות אוכל.‏
אכילה רגשית היא ניסיון למצוא אישור וקבלה פנימית באמצעות אכילה.‏
אכילה רגשית היא ניסיון לשלוט בחייך באמצעות אוכל, או הימנעות ממנו.‏
אכילה רגשית היא ניסיון להרגיע ולהעלים מתח, קשיי התמודדות, כאב, כעס, בלבול, פחד וכו' ולהחביא אותם ‏באמצעות אוכל.....‏

כשאנחנו בוחרות ללכת אל מעבר לספירת הקלוריות והתפריטים והדיאטה, ולצאת למסע אל המקום שבו ‏קבורים כל הרגשות הכואבים, אנחנו מגלות שזהו בדיוק המקום שבו שבו אנחנו יכולות לראות אל מעבר ‏לסימפטומים של האכילה ללא שליטה, של השקילות הבלתי פוסקות ושל ההתעסקות האובססיבית עם האוכל ‏‏– ולרתום את הרצון והיכולות שלנו להחלמה אמיתית.‏

‎‏ הצעד  השלישי –  לאכול מה שבא
זה נשמע מוזר, לא? איך אפשר לאכול מה שבא ולרזות?‏
ובכן, כשאוכלים בהתאם להזנה על-פי דרישה: רק שכשרעבים באופן פיזי ועד ששבעים בנינוחות, מתרחשים ‏שני דברים מעניינים: אחד, הכמות שאנחנו "מצליחות" לאכול בארוחה אחת היא לא ממש גדולה; ושניים, יוצא ‏לנו לאכול פעמיים עד ארבע פעמים ביום (שלחלק מאיתנו זה ממש לא הרבה, בעיקר באופן יחסי למה שהיה ‏קודם לכן....)‏
אז אם יוצא לאכול כמות קטנה, רק מספר מוגבל של פעמים ביום , שווה לחגוג כל ארוחה – הלא כן?‏
ונתחיל מזה שכשהרעב הפיזי מתעורר נתרכז רגע בעצמנו ונברר עם עצמנו מהו בדיוק זה שאנחנו רוצות ‏עכשיו לאכול, מה בדיוק מתחשק לנו לאכול?‏
זה חשוב. מכיוון שאם לא נעשה זאת לא נבוא על סיפוקינו באמת גם אם הקיבה תקבל את כמות המזון ‏והאנרגיה שהייתה דרושה לה. ‏
שאלי את עצמך:‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם בא לי משהו מלוח? ‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם בא לי משהו מתוק? ‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם בא לי משהו קר? ‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם בא לי משהו חם? ‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם בא לי משהו רך? ‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם בא לי משהו מתפצח? ‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם בא לי משהו מוצק? ‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם בא לי משהו נוזלי?‏
אחרי שתעני לעצמך על השאלות הללו, יהיה לך מושג טוב יותר איזה מין מזון לבחור.‏
ומכיוון שאנחנו בוחרות לדאוג לעצמנו כראוי, ולהזין את עצמנו במזונות שמכבדים את הגוף שלנו, נבחר ‏בהתאם לכך ולתשובות שענינו לעצמנו את האוכל שאנחנו עומדות לאכול.‏

הצעד הרביעי – להתענג על האוכל ‏
עכשיו כשהצלחת מולך – התרכזי בה. ‏
השתדלי שלא לאפשר לשום דבר להסיח את דעתך: טלויזיה, עיתון, ספר וכו'. ‏
בשבועות הראשונים יהיה קצת קשה לבצע ולהתנסות בפעילות חדשה זו בחברה – לכן, התרכזי בצלחת ‏שמולך כשהדבר מתאפשר לך, או ככל שמתאפשר לך...‏
התחילי להתאמן באכילה מודעת. ‏
שימי לב לכל ביס שאת מכניסה לפה. אל תפספסי אף אחד!‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם את יושבת או עומדת?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם נוח לך?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) כמה מציק לך הרעב?
 האם חיכית יותר מידי והרעב כבר גדול מידי?‏ BullCir1.GIF (1289 bytes) 

BullCir1.GIF (1289 bytes) האם את מכניסה עוד ביס לפה לפני שסיימת ללעוס את הקודם?‏

BullCir1.GIF (1289 bytes) האם את מעמיסה את המזלג?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם את מרגישה את המזון מגיע אל הקיבה?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם דעתך נתונה לאוכל או שהיא מוסחת למקומות אחרים? לאן?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם האוכל טעים לך?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם את נהניית?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) האם הצלחת מתרוקנת בלי שבכלל שמת לב?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) איך את מרגישה כשהצלחת עומדת להתרוקן? מה קורה לך שם בפנים כשנשארו רק עוד ביסים ספורים?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) איך את מרגישה כשנגמר האוכל בצלחת? האם את שבעה?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) איך את מרגישה כשאת כבר שבעה ועדיין יש עוד אוכל בצלחת?‏
BullCir1.GIF (1289 bytes) וכיוב'...‏
כל מה שקורה לך בזמן הארוחה ואחריה חשוב. כל מה שאת מרגישה הם רמזים למה שמתרחש בתוכך. ‏הזדמנות להכיר את עצמך. לעזור לעצמך. ‏

 

 

הצעד החמישי – להתחבר לרגשות
רישמי לעצמך איך את מרגישה אחרי האוכל, לפני האוכל, בין הארוחות. היי מחוברת וקשובה לעצמך ככל ‏האפשר. כל רגש, קשה, מעצבן או כואב ככל שיהיה, שעולה בך בתקופה זו של למידה מחדש של הזנה על-פי ‏דרישה, הוא יקר מפז, הוא עוד מפתח לעוד דלת, הוא עוד מרצפת בדרך בהחלמה.‏
‏ ‏
אחת הנשים שעבדתי איתה ביטאה יום אחד את הקושי שלה כך:‏
‏"אני שונאת להיות רעבה. אני גם שונאת את התחושה של אחרי האוכל כשאני שבעה, או כשאני מלאה, או ‏כשאני מפוצצת. זה לא משנה, בכל מקרה, היא (הקיבה) מאותתת לי משהו. ואני שונאת את הקיבה שלי ואת ‏השליטה שיש לה על החיים שלי. אני אוהבת רק כשהיא (הקיבה) לא רעבה ולא שבעה מלאה או מפוצצת. ‏כשהיא כאילו לא קיימת. כשהיא לא 'מדברת' – כשיש לי שקט ממנה. אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי."‏
מה שאישה זו בעצם תיארה הוא את האיתותים הראשונים של הרגשות שלה, את הרעב הרגשי שלה שעד לא ‏מזמן כוסה באוכל.
רעב רגשי הוא הדלק לאכילה הרגשית. רעב רגשי הוא גם חלק מלהיות אנושיים, כולנו חווים רעב רגשי ברמה ‏זו או אחרת. הבעיה היא באופן שבו אנחנו בוחרים להיענות לרעב הרגשי. כשאנחנו מתרגלות להיענות לרעב ‏הרגשי באמצעות אכילה רגשית, אנחנו יוצרות מעקף, וההרגל הזה ממכר. (ההרגל ממכר לא האוכל!)‏
רעב רגשי מרגיש באמת כמו רעב. אבל כשאנחנו מתחילות לתרגל הזנה על-פי דרישה ובוחרות לאכול רק ‏כשאנחנו רעבות באופן פיזי עד שאנחנו שבעות בנינוחות – הרגשות שעד עכשיו הזנו אותם, השתקנו אותם, ‏סיממנו אותם, או חנקנו אותם באמצעות האוכל (או ההתעסקות עם האוכל, או ההימנעות מהאוכל) צפים ‏ועולים. ורק המחשבה על אוכל גורמת עצבנות, ולעיתים קשה.‏
אישה זו תיארה מאבק מאוד קשה ומכאיב בינה לבין עצמה. במהלך העבודה שלנו, עבדנו ביחד על הרגשות ‏שלה כלפי אמא שלה. על הקושי של אמא שלה להכיל אותה מחד (לאהוב אותה ללא תנאי כפי שהיא), ומאידך ‏להציב לה גבולות (להוות מסגרת סמכותית ואוהבת). התחושות של הילדה הקטנה שבה המשיכו ל'שחק' את ‏אותו 'תסריט' מהילדות כשהמיקוד עבר באופן סימבולי לאוכל. כשהיא התחילה להזין את עצמה על-פי דרישה ‏ולאכול רק כשהיא רעבה באופן פיזי עד שהיא שבעה בנינוחות (בדר"כ), אפשרנו לרגשות לעלות. דבריה על ‏הקיבה ייצגו את האמא שאותה הפנימה כילדה: לא צפויה, לא יציבה, לא אוהבת... לא פלא שהרגישה שהיא ‏יוצאת מדעתה. ‏
במהלך העבודה למדה אותה אישה להיות הורה לעצמה: להציב לעצמה גבולות ולבנות לעצמה מסגרת ‏תומכת סמכותית ואוהבת. בכל פעם שעלו בה אותן תחושות, היו לה כלים לענות לקולות הבאים מתוכה, ‏להרגיע את עצמה, ולאט לאט לבנות מערכת יחסים חדשה עם האוכל. היא למדה לטפל בעצמה כראוי, ‏בכוחות עצמה.‏

אישה אחרת שאיתה עבדתי ביטאה קושי אחר:‏
‏"אני ממש מתוסכלת. כל העניין הזה של לאכול רק כשאני רעבה משאיר אותי חשופה בצריח. אני לא יודעת ‏מה לעשות עם חוסר השקט הזה שלי. מה שקורה בשבועות האחרונים כשאני אוכלת רק כשאני רעבה, זה ‏שבערבים ובלילה אני באמת לא רעבה באופן פיזי. אז אני לא אוכלת. כי אמרנו שלא אוכלים כשלא רעבים. ‏אבל אני רוצה לאכול. אני צריכה את האוכל. אני מוצאת את עצמי מסתובבת בחוסר מנוחה, מחפשת כל מיני ‏דברים לעשות כדי להעסיק את עצמי, כדי שלא לחשוב, מחכה כבר לרגע שאהיה שוב רעבה. אני צריכה את ‏ההתנתקות הזו עם עצמי, ואני לא יודעת איך אחרת... (בוכה)...."‏
אישה זו תיארה את התלות שלה באוכל. עם השנים היא יצרה הרגל ממכר שבו בכל פעם שעלו בה רגשות ‏היא אכלה. עכשיו כשהיא התחילה להזין את עצמה על-פי דרישה הרגשות לא הורדמו, נחנקו או כוסו יותר ‏באוכל, והחלו לעלות. הדבר גרם לה חוסר שקט ותסכול רב. ‏
הדבר הראשון שהיא הייתה זקוקה לו היה חיבוק חם ואוהב. חיק להתרכבל בו, במקום להתכרבל ולהיעלם ‏בחיק האוכל. אבל היא לא הייתה זקוקה לחיק של מישהו אחר, נהפוך הוא, על-פניו נראו חייה מושלמים: בעל ‏אוהב, ילדים, בית, עבודה טובה, משפחה חמה... היא הייתה זקוקה לחיק שלה: היא הייתה זקוקה לאהוב את ‏עצמה. במהלך העבודה המשותפת חזרנו לאחור ועמדנו מול כל הפעמים שבהן למדה איך לא מגיע לה לאהוב ‏את עצמה. למדנו להכיר את הביקרתיות הנוקבת והשיפוטיות האכזרית ששכנה בתוך אישה עדינת נפש זו. ‏ועם הזמן למדה האישה לאהוב את עצמה מחדש, ולא לעטוף את עצמה באוכל.‏

בכל פעם שאת קשובה לרגשות שלך, לצרכים שלך, ונענית להם ומטפלת בהם בהתאם, את עוזרת לעצמך ‏לתקן את התבניות פיזיות והרגשיות הפגועות. אחת משפיעה ומושפעת מהשניה – החלמה תתאפשר רק תוך ‏התייחסות ועבודה בשני המישורים.‏

ניסיון לעשות את העבודה בלי האומץ לעמוד מול ועם הרגשות האמיתיים שלנו – לא תוביל לשום מקום חדש ‏שלא היינו בו כבר. ‏
כדי לעזור לעצמנו באמת , עלינו לקחת את כל הצעדים המוצעים בשלושת המאמרים האלה, העוסקים ‏באכילה רגשית, ולא רק את חלקם – שהרי אז, בכל פעם שיעלו הרגשות, ונחליט שאין טעם להתעסק עם ‏‏'השטויות' האלה נבטיח לעצמנו עוד יותר רעב רגשי שאנחנו יודעות להיענות לו רק בעוד אכילה רגשית.‏

זה לא קל. וכבר אמרתי (לא פעם...): קשה – הווה אומר אפשרי.  ‏
יש לרדת אל תהומות הרגש, כדי שנוכל לצאת מן העבר השני, חזקות יותר, חכמות יותר, ובעיקר –  בריאות יותר: חופשיות!‏
 

רעב רגשי / אכילה רגשית / רגש לא מטופל

                           ‏


 

 

פגישות הדרכה אישית און ליין עם סמדר פגישות אישיות
 - און ליין עם סמדר

        מגיל 18 ומעלה בלבד!

 

bulletmulticol.gif  אל תחמיצי bulletmulticol.gif
מה אוכל אותך?
45 דקות של הרצאה 
און-ליין בחינם!

 לפרטים והרשמה...












 









 

אני חושבת שכדאי מאוד להיעזר באדם נוסף (מקצועי, חברה טובה) או בקבוצת תמיכה לתהליך זה. 
מטבעם של רגשות כואבים (בעיקר אלה ששורשיהם נעוצים בעבר), שהם בדרך כלל חבויים מאיתנו. 
די קשה לנסות לראותם, לא כל שכן להכיר בהם ללא המראה שאדם נוסף משמש עבורינו, ומשקף לנו בחזרה את ‏מה
שחומק מעין המודעות שלנו.‏

פגישות אישיות עם סמדר
לתאום תאריך ושעות פגישות הדרכה אישית לחצו כאן, או שילחו לי אימייל.‏

> המאמר הראשון: אכילה רגשית – חלק א'‏
> המאמר השני: אכילה רגשית – חלק ב'‏

היעזרו בדפי עבודה עצמית >> הורדות

לשאלון אינטראקטיבי – מבחן עצמי: התנהגויות אכילה ודימוי גוף
לשאלון אינטראקטיבי – מבחן עצמי: אכילה רגשית
לשאלון אינטראקטיבי – מבחן עצמי: סוגי רעב רגשי

 

 
מאת: סמדר פרגר, מנחת קבוצות מוסמכת
© כל הזכויות שמורות ©
אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מתכני האתר ללא קבלת הסכמה בכתב ומראש. 
כל חומר המופיע באתר ניתן להורדה ושימושו החופשי מותנה בחוקי זכויות יוצרים.
חל איסור מוחלט לשנות, לפרסם, למכור ו/או להפיץ כל חומר שהורד מהאתר בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש בכתב ומראש.

 

 

 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...

| הוספה למועדפים הפוך לעמוד הבית | מפת האתר | ספר אורחים |
שרותים | אישה בתוך אישה בי"ס להורים | אודות סמדר פרגר | תרומה |

  [ ^חזרה^]

בנימה אישית |  לשון החוק  |  תנאי שימוש |  מתכונים וזכויות יוצרים |  כללי הבית בנוגע לפרסום מתכונים |  תקנון חנות וירטואלית

למשרד הוירטואלי

*** האתר מומלץ לצפיה באמצעות דפדפן אקספלורר או פיירפוקס ***

הרזיה שפויה - אתר הבית של סמדר פרגר


הרזיה שפויה © אתר הבית של סמדר פרגר
 התכנים באתרי הרזיה שפויה מיועדים למטרות מידע בלבד ואינם מהווים בשום אופן כלי טיפולי
או איבחוני, או באים להחליף טיפול רפואי או פסיכולוגי.


 
אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מתכני האתר ללא קבלת הסכמה בכתב ומראש. כל חומר המופיע באתר ניתן להורדה ושימושו החופשי מותנה בחוקי זכויות יוצרים. חל איסור מוחלט לשנות, לפרסם, למכור ו/או להפיץ כל חומר שהורד מהאתר בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש בכתב ומראש. הרחבה...

sane-way.com
למרות הלשון שבה אני משתמשת באתר זה היא לשון נקבה,
אין לראות בכך פנייה רק לנשים,
כשם שפנייה השגורה בלשון זכר,
במקרים רבים איננה פנייה רק לגברים.



האתר עודכן לאחרונה בתאריך: 5.5.2015

ISMHO - Smadar Prager is a Member of International Society for Mental Health Online

Official PayPal Seal

    

Locations of visitors to this page

    Page copy protected against web site content infringement by Copyscape
  היום כל אחד יכול לבנות אתר באינטרנט. לחצו כאן לפרטים 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

לייבסיטי - בניית אתרים