הרזיה שפויה - אתר הבית של סמדר פרגר

פגישות אישיות עם סמדר (און-ליין/טלפון/אישי)  |  אוכל אסור , אוכל מותר  |  לשחרר את הגוף - חתמו על העצומה  |  רעב רגשי: איך מזהים אותו ומה עושים איתו?  |  להשתנות: פשוט אבל לא קל! ...על תהליך השינוי, ולמה זה כל-כך קשה.  |  תפריט הרזיה שפויה  |  בחן/י את עצמך  |  ... מורה דרך טוב הוא זה שכבר ביקר במקומות שאליהם הוא לוקח אותך ...  |  מה אוכל אותך? הרצאה ח י נ ם באינרנט!  |  מידע על בעיות אכילה  |  חתמו בספר האורחים  |  סליחה... קודם כל לעצמך!  |  הצטרפות לרשימה שלי  |  סיפור אמיתי על אביבית  |  
דף הבית >> בית-ספר להורים >> דרכי התנהגות של ילדים
 

 

 

 בית-ספר להורים

 הורות עפ"י אלפרד אדלר
 שייכות
 מעצבי האישיות:
האווירה המשפחתית
 מעצבי האישיות:
המערך המשפחתי
 מעצבי האישיות:
תפיסות עולם של הורים
 עידוד
 תרומה ומועילות -
שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה
 דרכי התנהגות של ילדים
 חוקים וגבולות
 תוצאות טבעיות והגיוניות
 תקשורת - זוגיות

 

בית ספר להורים - הרזיה שפויה 
 בי"ס להורים פרטי משלך
פגישות אישיות און ליין עם סמדר
לבד או בזוג - מגיל 18 ומעלה בלבד!
לפרטים נוספים צרו קשר

 

 "מי שיש לו בשביל מה, יכול לעמוד בכל איך."
ויקטור פרנקל
§

 בית-ספר להורים: הורות עפ"י אלפרד אדלר, התיאוריה האדלריאנית - הרזיה שפויה

אנחנו רגילים להסביר את התנהגותנו ושל הסובבים אותנו על-ידי חיפוש הסיבה להתנהגות.
גישתו של אדלר מפנה אותנו 180 מעלות, לכיוון שונה לחלוטין. אנחנו בודקים לשם מה? בשביל מה? אנחנו לא שואלים לָמָּה, אלא בודקים - לְמָּה? אנחנו מביטים בתנועה שעושה האדם בשדה החברתי ולקראת איזו מטרה הוא שואף להגיע. מטרת העל, כבר אמרנו, היא שייכות. כדי להגיע אליה מתנסה הילד בדרכים מגוונות, ומתקבע על הדרך שעליה הוא מקבל את מירב התייחסות ההורים, או ההורה המסויים. כשהוא מתאמן עליה מספיק זמן, הופכת הדרך למטרת ביניים.
אם פעוט שמנסה לעזור לפנות צלחות מהשולחן, לפנות מדיח כלים, לעמוד ליד השיש ולסייע בבישול ובהכנת הארוחה, להגיש אטבים כשתולים כביסה, לסדר מצרכים במקרר ובארונות כשחוזרים מקניות, להשליך ניירות לפח האשפה, ועוד ועוד פעולות שתורמות לבית ולמשפחה - זוכה להתייחסות רבה, עידוד, הכרה במאמציו ושמחה גלוייה על גילויי עזרה אלה שלו - יש להניח שיתמיד בדרך הזו, ומטרת הביניים שלו בדרך לשייכות תהיה - מועילות, תרומה, עזרה לזולת וכו'.
כל הפעוטות מנסים לתרום ברגע שהם כבר צועדים ומרגישים יכולים - כי זה מה שהם רואים שעושים מסביבם כל היום, וכך הם מבינים שאפשר להיות שייך - לעשות כמו כולם.
כל הפעוטות גם עושים דברים אחרים: הם נוגעים בדברים שבירים, הם נדחפים למשחקי האחים הגדולים, הם פותחים מגירות ועושים בהן סדר חדש, הם מעלעלים בספרים ואולי גם קורעים חלק מהדפים, הם מטפסים על כסאות ואולי גם על שולחנות, הם מפזרים צעצועים ולא אוספים אותם ועוד ועוד ועוד דברים שלא גורמים לנו תמיד נחת גדולה.
אם במקומות האלה הם זוכים להתייחסות רבה, אם נעימה ואם בלתי נעימה - הרי שרוב הסיכויים שיבחרו להתמיד בדרך שבה יש התייחסות, כי זו שווה - אני קיים = אני שייך.
לעיתים ילדים מתקבעים בהתנהגות מפריעה במקרה, בטעות כמעט - ילד עושה משהו בפעם הראשונה בחייו - וזוכה לתגובה מעניינת ומרתקת שהוא לא רגיל אליה. למשל: הוא טיפס בפעם הראשונה על הכסא וממנו אל השולחן של המטבח. הוא עומד עליו כמנצח, שיכור מהגובה, נפעם מהמראות החדשים הנגלים לעיניו (הרגילות לגובה דשא)- ולפתע זעקות שבר, כולם קופצים: האמא, האבא, הסבא והסבתא, האחים והאחיות והכלב גם. אמא מאמצת אותו אל ליבה (שדופק בקצב 180 פעימות לדקה) אבא מחבק את אמא, כל האחים נאספים סביב וכולם בודקים אם הוא בריא ושלם....
מבחינת הילד זה הרבה יותר מסעיר מעניין וממרכז, מאשר ה-"כל הכבוד, איזה יופי אתה עוזר לאמא" -  כשהוא השליך את החיתול קודם לפח ? ! 
הילד ימשיך לטפס על השולחן רק כדי לזכות בהתייחסות המסעירה, ובמידה והיא תמשיך, ימשיך גם הוא, וישכלל את הרפרטואר וימצא עוד ועוד מצבים שבהם יזכה לכזו התייחסות. במקרה זה יבחר הילד אסטרטגיה שגוייה כדי להרגיש שייך. היא שגוייה משום שברוב המקרים היא לא מובילה למערכת יחסים טובה בין הילד להורה.
בעצם לא היתה לו ברירה - הדרך המועילה נחסמה בפניו.

התנהגותו של הילד מפריעה כאשר:
1.  היא לא בזמן, לא במקום, ותובענית בכמותה.
2.  היא מפריעה להורה מסויים , במשפחה מסויימת.

בדרך כלל - לא ההתנסות היא זו הקובעת את פעולותינו הבאות - אלא הפירוש שאנו נותנים להתנסות. היכן שיינתן דגש רב מצידו של ההורה, היכן שתגובת ההורה משמעותית יותר - שם יתמיד הילד בדרכו, ואם ההורה ימשיך לשים שם דגש ומירב התייחסות - זו תהפוך למטרת ביניים = התנהגות החוזרת על עצמה ושהפכה לדפוס.

אנו מכירים 4 מטרות מוטעות של ילדים:
- העסקת יתר (תשומת לב יתרה)
- הפגנת כוח
- נקמה
- ייאוש / אי הסתגלות
בדרך-כלל נמצא ברוב המשפחות ילדים שמשתמשים בדרישה להעסקת יתר (תשומת לב יתרה), ובהפגנת כוח הגוררת את ההורים למאבקי כוח. דרכי התנהגות של נקמה וייאוש הם הדרדרות של מערכת היחסים במשפחה הדורשת טיפול פרטני.

מתי ההעסקה היא העסקת יתר? (מתי תשומת הלב היא - יתרה?)
כשהעסקת היתר של הילד את ההורה, היא באופן שמפריע לאותו הורה.

הטבלא שלפניכם מדגימה את מערכת היחסים במשפחה שבה התקבעו הילדים בדרישה לתשומת לב יתרה והפגנת כוח.

חשוב לזכור שמול כל ילד הנוקט בדרישה להעסקת יתר (תשומת לב יתרה), עומד הורה המספק אותה,
ומול כל ילד הנוקט בהפגנת כוח עומד הורה שמשתף איתו פעולה ונאבק איתו.

 

מטרות מוטעות של ילדים בדרך לשייכות

 מטרתו המוטעית של הילד

מה אומר הילד בהתנהגותו 

מה חושב ומרגיש ההורה 

תגובת הילד להתייחסות ההורה 

הצעה לתגובה מתקנת

דרישה להעסקת יתר
(תשומת לב יתרה)

אני בעל ערך רק כאשר מרגישים בי או משרתים אותי. עייף, מותש, מוטרד, נוזף, משדל את הילד, מרגיש צורך לבקש, להפציר, להטיף, לפצות, לצעוק, לגעור, לרחם ולהבטיח. נרתע למשך זמן קצר, חוזר שוב להתנהגותו המטרתית, מקבל את התעסקות היתר של הסביבה בו (תשומת הלב בה הוא חפץ) - וחוזר חלילה. לעשות את הבלתי צפוי, כלומר: להמנע מהתעסקות וממתן תשומת לב בדרך שבה הילד דורש זאת, ובהתאם לתחבולות שהוא נוקט. להעניק תשומת לב בזמנים נעימים, שהם לעיתים דברים הנתפסים כמובנים מאליהם. להתעסק עם הילד כשההתנהגות שלו תורמת. להעמיד גבולות ברורים. ולאפשר לילד להבין כי בהיותו תורם הוא מיטיב את עמדתו ומתקדם אל מטרתו יותר, מאשר בהיותו תובע.


הפגנת כוח
אני ה"בוס". אני חזק ויכול לעשות כל מה שאני רוצה. אני בעל ערך רק כשאני שולט במצב, וכשעושים את מה שאני רוצה. כועס ומגורה לריב. שואף להשליט את כוחו הוא ולהראות לילד ש"אתה לא תוכל לנצח", "אני אראה לך", "לא תתחמק ממני". חש אתגר לנצח במלחמה. נכנס לעימות, מגביר את פעולתו ומסלים את המאבק. מרגיש צורך עז לנצח ולא להיכנע. להחלץ ממאבק הכח על ידי ההבנה שככל שההורה ייענה להפגנת הכוחניות כך יחריף הילד את מאמציו לנצח, ואמונתו בחשיבותו של הכח בחיים ובדרכו המוטעית תתחזק. עדיף לפעול יותר ולדבר פחות, להיות ידידותיים תוך הענקת הערכה ושוויוניות. לנסות ולכוון את המטרה לאפיקים של תרומת הקיים, ולנסות להחזיר את אמונו של הילד בהורה על-ידי הדגשת ערכו וכוחו האמיתי.

 

* המטרה הראשונה והשניה עשויות להופיע לעיתים בו זמנית, בעת ובעונה אחת.
* אם המניע של ההורה לפעול על-פי הכתוב בעמודה השלישית של הטבלא, הרי שהוא יכול להיות בטוח כי גילה את מטרתו המוטעית של הילד. תגובות אלה של הורים הם מעין "נפילה בפח", שכן הן מחזקות את דפוס המחשבה המוטעה של הילד במקום לשנותו.       

כשיוצאים ממערכת יחסים של התנהגות מפריעה של ילדים, חייבים לבנות קשר מסוג אחר. נפער חלל שלא יודעים איך למלא אותו כי לא מכירים משהו אחר - יש סכנה שתהיה תחושה של חוסר הצלחה עקב כך וחזרה לדפוסים ישנים. צריכה להיות מודעות גדולה של ההורים והבנת התהליכים כדי להתמיד בנוסף לכלים חדשים לבנית קשר ומערכת יחסים מסוג חדש.

מאבקי כוח
* במאבק כוח נאבקים כדי לנצח, לשלוט, להחליט, לקבוע 
‏* לילד חשוב להיות הקובע, המחליט, המנהל - כשהוא קולט את הרעיון שחשוב לנהל = רוצה להיות בהנהלה 
‏* בכל מקום שבו יש שני אנשים שונים יש דעות ורצונות שונים מנוגדים, דבר היוצר קונפליקטים היכולים להתפתח לכדי מאבקים. 
   השאלה היא באיזה אופן מתמודדים: בכוח או בנינוחות ובענייניות. חשוב לפתח רפרטואר עשיר של התמודדות.
* אין בית מושלם שאין בו התנהגויות מפריעות כלל. ילד צייתן כרוני אינו בריא בנפשו כי הוא בפחד מתמיד מדחייה אם לא ירצה אחרים.
   השאלה היא איך נראים היחסים באופן כללי, מה המינון של כל דבר ואיך בוחרים בדרך-כלל המבוגרים להגיב במערכת היחסים. 
‏* חשוב שהורה יזכור שהמאבק של הילד הוא לא נגדו - אלא בעד הערך שלו.
‏* רעיון הכוח - דרך מוטעית לתחושת השייכות, למציאת מקום במשפחה.
‏* הכוחניות הופכת למטרה ולא מה שצריך לעשות ולהעשות.
‏* הכוחות שצריך לתת לילדים הם של  יכולות. 
‏* ילדים מקריבים מטרות (שיעורים , אוכל,  טיול) למען יחסים -- הורים מקריבים יחסים למען מטרות (שיעורים, סדר, תספורת).

‎•‎ מה רע במאבקי כח ?
‏* תנאי צר לתחושת השייכות - רק כך אני שייך, רק כך ערכי מורגש
‏* העולם נתפס כמקום שבו יש מנצחים מול מנוצחים
‏* מתפתחת תפיסת עולם של החיים כסולם - עיסוק מתמיד בלמעלה ולמטה ביחס לאנשים
‏* השקפת עולם צרה : חוזק מול חולשה  (אין גוונים רק שחור או לבן רק טוב או רע)
‏* במאבקי כוח כולם מפסידים. מפסיד = מושפל = כאב = תחושת חוסר ערך
‏* מאבקי כוח מלווים תמיד בהרבה כעס, תיסכול ומרירות כרגשות הדומיננטיים של כל הצדדים
‏* הפסד במערכת היחסים = סותר שיתוף פעולה, יחד, אכפתיות
‏* השותפים במאבק הכוח עסוקים בלנצח, לקבוע, להחליט - במקום במשימות החיים
‏* כח הוא "סם" משכר, רוצים ממנו עוד ועוד... מה שמסלים את הישנותו של מאבק הכוח
‏* במאבקי כוח לומד הילד: ככה מתמודדים עם קונפליקטים בחיים
‏* פירוש מוטעה של מערכות חוקים ומסגרות

‎•‎ איך אפשר לצאת ממאבק כוח ?‏
‏1.‏ לזהות שאנו מצויים במערכת יחסים של מאבקי כח.
‏2.‏ להבין את הנזק שביחסים כאלה.
‏3.‏ להחליט האם אני מעוניינת לשנות: לוותר על מטרות למען היחסים = לא לכפות.
‏4.‏ להחליט מה באמת חשוב לי ועל מה אני יכולה לוותר.
‏5.‏ על המעט שחשוב לי , לעמוד בעקביות , כדי שהילד לא יצטרך לבדוק בכל פעם את הגבול ‏מחדש.
‏6.‏ להבין את מטרתו של הילד: זה לא נגדנו זה בעדו - הילד נאבק על תחושת הערך שלו מתוך ‏חולשה וקושי.‏
‏7.‏ לאפשר לילד להחליט ולקבוע היכן שזה אפשרי, ולציין זאת באופן מילולי: "אני יודעת שחשוב לך ‏להחליט"... או ... “בוא תחליט איך אתה רוצה היום להתקלח"...‏
‏8.‏ לאפשר תחושת ערך במישורים אחרים על-ידי: תרומה, שיתוף, התייעצות, בקשת עזרה והרבה ‏הרבה עידוד.‏
‏9.‏ הרעיון - לא להלחם ולא להכנע = אני לא במאבק.‏
‏10.‏ בדרך-כלל כשמעמידים גבול לילד הוא לא מרוצה, עלינו ללמוד לקבל את חוסר המרוצות שלו ללא ‏כעס מתוך כך שאנו יודעים שגבולות הכרחיים להתפתחות תקינה יותר מהורה וותרן. ‏
‏11.‏ להפנים את הרעיון שהורה טוב = הורה שיודע להעמיד גבולות.
 

מאת: סמדר פרגר, מנחת קבוצות מוסמכת
© כל הזכויות שמורות ©
העמוד כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות ופונה לבנים ובנות גם יחד 

 
+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

| הוספה למועדפים הפוך לעמוד הבית | מפת האתר | ספר אורחים |
שרותים | אישה בתוך אישה בי"ס להורים | אודות סמדר פרגר | תרומה |

  [ ^חזרה^]

בנימה אישית |  לשון החוק  |  תנאי שימוש |  מתכונים וזכויות יוצרים |  כללי הבית בנוגע לפרסום מתכונים |  תקנון חנות וירטואלית

למשרד הוירטואלי

*** האתר מומלץ לצפיה באמצעות דפדפן אקספלורר או פיירפוקס ***

הרזיה שפויה - אתר הבית של סמדר פרגר


הרזיה שפויה © אתר הבית של סמדר פרגר
 התכנים באתרי הרזיה שפויה מיועדים למטרות מידע בלבד ואינם מהווים בשום אופן כלי טיפולי
או איבחוני, או באים להחליף טיפול רפואי או פסיכולוגי.


 
אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי או למסור לצד שלישי כל חלק מתכני האתר ללא קבלת הסכמה בכתב ומראש. כל חומר המופיע באתר ניתן להורדה ושימושו החופשי מותנה בחוקי זכויות יוצרים. חל איסור מוחלט לשנות, לפרסם, למכור ו/או להפיץ כל חומר שהורד מהאתר בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש בכתב ומראש. הרחבה...

sane-way.com
למרות הלשון שבה אני משתמשת באתר זה היא לשון נקבה,
אין לראות בכך פנייה רק לנשים,
כשם שפנייה השגורה בלשון זכר,
במקרים רבים איננה פנייה רק לגברים.



האתר עודכן לאחרונה בתאריך: 5.5.2015

ISMHO - Smadar Prager is a Member of International Society for Mental Health Online

Official PayPal Seal

    

Locations of visitors to this page

    Page copy protected against web site content infringement by Copyscape
  היום כל אחד יכול לבנות אתר באינטרנט. לחצו כאן לפרטים 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

לייבסיטי - בניית אתרים